מנהל (אחראי) המוצר (Product Owner), סקראם מאסטר (scrum master) וסקראם של הצוות (scrum team).
הסקראם מאסטר מתפקד כמפעיל ומאפשר את עבודת התשתית עבור הצוות וגם עבור מנהל המוצר. לסקראם מסטר אין סמכות ניהולית בתוך הצוות, הוא לא יכול להקצות להם משימות או להתחייב על העבודה אותה הם יבצעו בספרינט, הוא גם אינו מתאם עבודה עבור הצוות. שהרי הצוות ע”פ הגדרה הוא צוות המופעל עצמאית ואמור לתאם, להעריך, לתכנן ולנהל את עבודתו בהתאם עם גורמים מחוץ לצוות ובתוך הצוות.
הסקראם מאסטרים המצליחים והמאושרים ביותר הם אלו אשר מפיקים הנאה מלסייע ולאפשר אחרים לאחר להשיג מטרות אשר באחריותם של אותם אחרים. הם גם חייבים להרגיש בנוח עם העובדה שהן הצוות ומנהל המוצר, שולטים , אחראים ובעלי סמכות, כל אחד באזור שלו, בתפקיד שלו ובסמכויות שלו ללא התערבות של הסקראם מסטר. זהו תפקיד שעיקרו לאפשר את עבודתם של האחרים, דרך אימון, הנחיה, שמירה על חוקי הסקראם ואיפשור התפעול שלו כך שיביא לתוצרים איכותיים מהירים ועובדים.
אז זהו שלא… מנהל פרוייקט מסורתי בדר”כ לא יהיה סקראם מסטר גדול, בעיקר אם בעבר הוא או היא עבדו עם אותם חברי צוות שאליהם הם מצוותים כסקראם מסטרים אבל גם אם לא מתקיים התנאי הזה.
אחת הבעיות היא שמנהל פרוייקט מסורתי למד לעקוב אחרי משימות של כל אחד, זמנים, עיכובים, יעדים, ברמת הפרט והמשימה, לעיתים מקצבה משימות, מעביר הוראות, מייצר יעדים, מלחיץ ליעדים והסכנה היא שחברי הצוות יתפסו אותו ככזה בבואו להיות סקראם מסטר. כך, יתקשה הצוות מאד להתפתח לרמת עצמאות ואטונומיה המצופה ממנו.
בעולם האג’ילי מנהל המוצר מייצר את העדיפות, הצוות עצמו מעריך את המשימות, הצוות עצמו מנהל את הפרוייקט בספרינט כקבוצה בעלת אוטונומיה לקבל החלטות והתנהל ביחד. בעולם כזה, אין מקום למנהל פרוייקט ברמת המשימה והאדם. הצוות עושה את זה.
הפעולה המועדפת היא לתת לצוות להציע מי מתוכו יכול להיות סקראם מסטר. אך עליהם להבין קודם את אחריות התפקיד שלו ובעיקר מה לא נמצא שם.
1) מפעיל את התשתית הסקראמית– כלומר, הוא מבין היטב את החוקים, הטקסטים והתפקידים ובעיקר את המינסט ודואג להפעיל את התשתית. בואו לא נתבלבל, הוא לא המזכירה של הצוות שקובעת פגישות יומיות, תכנון, רודפת אחרי האנשים ומוודא שכל המשימות מוערכות, מעודכנות וכו’. הוא לא. את זה הצוות צריך לעשות. הוא בחוכמה ובפיקחות צריך לדאוג שהדברים האלה יקרו.
2) מסיר מכשולים שעומדים בפני הצוות– שוב , הוא או היא לא צריך לאסוף אליו את כל הבעיות ולבלות את יומו בריצה בין גורמים שונים בארגון על מנת לפתור בעיות. הוא צריך לוודא כחלק מתפקיד שהצוות מבין את חשיבות המכשול, לוקח על עצמו לטפל בזריזות וחוזר עם הצעות לפתרון או פתרונות עבור הצוות.
3) מאמן את הצוות למינדסט האג’ילי– הוא מאמן להבנה שכולם עובדים כצוות אחד מכוון מטרה, שאוטונומיה , פתרון בעיות וקבלת החלטות הן משהו שמצופה מחברי הצוות, שכולם באותה הסירה, שאיכות למשל היא ערך בעל חשיבות עליונה, שפידבק הוא דבר חשוב, יעיל וחלק מאיך שאנחנו עובדים, הוא מוודא שהצוות מכוון להביא תוכנה עובדת ובדוקה בחלקים קטנים, הוא מלמד את הצוות למשל לזהות פערים כאשר מנהל המוצר מגיש לצוות את הדרישות בצורה שאינה ראויה לעבודה ועוד.
4) מגן על הצוות בעיקר בכניסות לא מתוכננות של עבודה לספרינט
5) תפקידו גם לרוקן מתוכן את תפקידו– מה זה אומר? בטח שכל הפעילות ה”תכנית, או “הפרוצדורלית” כגון “איך נהל את הפגישה היומית”, איך להפעיל רטרוספקטיבה”, “איך לתכנן ספרינט” ועוד יכולה עם הזמן ובקלות יחסית לעבוד לתפעול הצוות.
6) ככל שהצוות מתבגר ומתעצב לצוות שעובד עצמאית, תפקידו של הסקראם מסטר משתנה לכיוון הפונה חיצונית לצוות אל המעצורים הארגוניים שמשפיעים על תפקוד הצוות– זה קצת נשמע בדיוק הפוך ממה שצריך להיות, שהרי כל מי שהעביר הטמעה אג’ילית יודע שבהתחלה הארגון עצמו בכלל לא מאורגן סביב מה שצריך לקרות. הדרישות לא שלמות, הפגישות הצוותיות לא תמיד מכובדות על ידי גורמים מחוץ לצוות, סביבות עבודה מתנגשות וכו. זה נכון שיש המון ענינים מחוץ לצוות לפתור, אבל דווקא בשלב הזה זהו תפקידם של המנהלים להתעסק בחיצוני ושל הסקראם מסטר להתעסק בתפעול ובנית הפעילות הפנימית בצוות.
הסקראם מאסטר לא דוחף לשינוי. כשדוחפים אנשים הם מתנגדים. הוא סוכן שינוי של הארגון אבל תפקידו ברמת המינדסט לקדם ענינים שיש להם חשיבות כחלק מקבלת השינוי. בהתחלה בעיקר פנימית לצוות, עם חברי הצוות, הפעלת התשתית כולה , הבנתה והסברתה ובהמשך אל מחוץ לצוות. במקרים כאלו, ימצא עצמו הסקראם מסטר עובד עם צוות בוגר ומייצג ערכי סקראם מחוץ לצוות. מאפשר צמיחה במינדסט והתרבות של הארגון כולו.
(Sсrum Master сhесkliѕt – Michael James (mj4scrum@gmail.com) 14 September 2007 (Revised 2 Feb 2016