Are you measuring Velocity? Is it good or bad?
December 17, 2019
Why Some Working Team Cannot Become Collaborative Productive Teams?
December 29, 2019
האם תשתית סקראם ועולם האג’ייל ידידותי לאוטיזם?
מתודולוגיות אג’ייליות הן בעלות חשיבות רבה בעסקי IT (טכנולוגיית מידע). חשיבותן תורמת להאצת הייצור, ניתוח מהיר של תהליכים, וביצוע שינויים נדרשים בצורה מהירה ואיכותית. עם זאת, במהותה, מתודולוגיית האג’ייל אינה עוסקת בתכנות, בתשתיות (Frameworks) או העולם העיסקי– היא עוסקת באנשים. כל התהליכים המוצעים במתודולוגיה זו, עוסקים סביב קבוצות שלומדות לעבוד היטב יחד. היא עוסקת בתרבות של פיתוח, בחשיבה ביקורתית באמצעות למידה איטרטיבית ובתקשורת תכופה בין מוחות סביב מידע רלבנטי ומשתנה. את המתודולוגיה ניתן ליישם בכל אתגר.
השאלה המתבקשת האם מתכנת עם אוטיזם יכול להיטמע בסביבה שכזו, או שהוא יפלט החוצה מסביבת עבודה כזאת כי לא התאים לנורמות ולחוקים שלה? נראה כי התחושה הרווחת בקרב קהילת האג’ייל היא שאנשים שאין ביכולתם לשתף פעולה או לתקשר בתוך צוות אינם אמורים להיות חלק מצוות אג’ילי בעל ביצועים גבוהים. האם זה נכון גם לגבי אוטיזם? ובכן,לדעתי נהפוך הוא, מערכת הסקראם (Scrum) מציעה מבנה שלא מותיר מקום לספק, שגרה יומית/ נמרצת ועבודה בקבוצה מסודרת שמספקת לחבריה מתחם מוגן, שבנוסף מעודד אותם להתחבר עם חבריהם לקבוצה.
האם סקראם (Scrum) הוא אויב או חבר של תסמונת האספרגר?
אספרגר היא תסמונת על הספקטרום האוטיסטי (ASD), המתאפיינת בקשיים משמעותיים ליצור אינטראקציה חברתית ותקשורת לא מילולית, לצד דפוסי התנהגות ועניין מוגבלים.
בני אדם עם תסמונת אספרגר מתאפיינים ב-3 קשיים עיקריים בתחומים הבאים:
-ליקויים באינטראקציה חברתית- קשיים במערכות יחסים.
– ליקויים בתקשורת חברתית, לרבות קשיים בלפרש, ולהביע תקשורת מילולית ולא מילולית.
ליקויים בהבנת דמיון והבנה חברתית, הכוללים: משחק דמיוני, העמדת פנים, תכנון קדימה ונטייה בהתמקדות בפרטים על חשבון הבנה כוללנית.
ערכים נפוצים של המנשר האג’יילי:
- אנשים ויחסי גומלין על פני תהליכים וכלים
- תוכנה עובדת על פני תיעוד מקיף
- שיתוף פעולה עם לקוחות על פני משא ומתן ח
- תגובה לשינויים על פני עבודה לפי תוכנית
**בעוד אנו מכבדים את הערכים משמאל, אנו נותנים יותר דגש ומאמנים בערכם היותר גבוהה של הערכים מימין.
כפי שניתן לראות קיים חוסר הלימה בין עקרונות מספר 1 ו-3 של המנשר לבין שלושת הליקויים.
נראה שהתחושה הרווחת בקרב הקהילה האיג’יילית היא, שאנשים שאין ביכולתם לשתף פעולה בתוך צוות אכן אינם אמורים להיות חלק מצוות אג’יילי בעל ביצועים גבוהים.
באופן כללי מדברים על אנשים שאינ מתאימים לעבודה בצוותים ובגישות אג’יליות כעל מתכנתים שמרנים ונרגנים, שרק רוצים לשבת במרתף ולעסוק בפיתוח תוכנה ואשר אינם מעוניינים לקיים אינטראקציה עם חברים אחרים בצוות, כל עולמם הוא הקוד ולא התועלת הכללית מעבודת הצוות לייצור ערך עבור הביסנס.
מספר תופעות חיוביות שנלוות לתסמונת האספרגר היכולות להיות:
כושר המצאה, אמינות נאיבית, פרפקציוניזם, יציבות סיסטמתית, בעלי יכולת מופלאה לזהות דפוסים, מבצעים בקפידה הנחיות ובעלי יכולת חשיבה גבוהה. עם זאת, הם מרגישים באופן קבוע שקשה להם ליצור חברויות, וחשים מחויבות לעמידה בלוחות זמנים.
הנסיבות המיטיבות ליכולת של אנשים על הספקטרום האוטיסטי להשתלב בעולם אג’ילי הן:
מערכת הסקראם מציעה מבנה שלא מותיר מקום לספק ושגרה יומית/ נמרצת שבמסגרתה נוצר התכנות:
דרישות מוקדמות ישתנו באופן בלתי נמנע, שיטת הסקראם נאחזת בשינוי הזה; והמערכת פועלת על מנת להסתגל לשינוי זה;
עבודה בקבוצה מסודרת מציעה להם מתחם מוגן אשר בנוסף מתמרץ אותם להתחבר עם חבריהם.
לכל מפגש שיתופי בסקארם יש כללים ברורים, יעדים, תוצאה והספק. אנשים עם אוטיזם חיים מצויין בתוך שגרה וכללים,לפיכך, משמעות הדבר היא שלאנשים עם אוטיזם ההליך הוא פשוט מאוד. תאמינו או לא, קשה להם מאוד להתרועע במסיבת יום הולדת, במטבח המשרדי בהשוואה להתנהלות בישיבות רוטיניות וחוזרות מתוכננות היטב. זאת התאמה מושלמת ומרכיב קריטי להצלחת הטמעתם בצוותי סקראם.
בכל אופן, לסקראם עשויים להיות מספר גורמים שישפיעו על אי השתלבותם של אנשים על הספקטרום:
❖ האינטנסיביות של קבוצת סקראם מסוימת היא בצביון הרב גוני שלה ויכולת של הקבוצה הזו להתגמש בחוקים של עצמה. חברי צוות סקראם אינם נעולים על משימות תפקיד ספציפיות והדוקת בעבודתם. לדוגמה, כאשר למפתח backend יש המון בדיקות לסיים, חברי הצוות ישתפו ביניהם פעולה בכדי לנסות להבין את תוצאות הבדיקה. הלך הרוח הזה של אחווה עלול להרגיש מוזר;
❖ בקבוצת סקראם, זהו עניין של מאמץ מתואם. התקשורת החברתית החריגה במהלך מפגשי הסקראם ותרגילי צוות יום אחר יום, יכולים להיות קשים להסתגלות;
סקראם – חבר או אויב?
לאחר הנאמר לעיל, עמדתי היא: “זה תלוי”. הסיבה שאני מציינת זאת נתמכת על ידי הדברים המובאים בהמשך:
כחבר:
סקראם מאוד לא גמיש בתצורתו על שלל שירותיו ומסגרת הזמן הקפדנית. ישנן 4 התכנסויות קבועות בספרינט בודד, ויש מפגש אחד שהוא מהיום להיום במהלך הרצת הספרינט.
כאויב:
במקרה שמנהל מוצר (PO) לא יוצר דרישות משתמש טובים הסקראם מסטר לא מקבל אותם בזמן, על הקבוצה להתחיל לייצר שאלות רבות ואולי לקבוע התכנסויות מיוחדות במהלך הספרינט, דבר שמייצר אי יציבות מסויימת ויכול להגביר את תחושת הלחץ החברתי בקרב חברי הקבוצה. המצב הזה לא מועיל לאנשים עם אספרגר שמעדיפים שהמשימות יוגדרו מראש ולמלא אחר ההנחיות, ומעדיפים שכמעט לא ידרשו לשיתוף פעולה עם “אחרים”.
בסיכומו של דבר, האם סקראם הוא חבר או אויב? מנקודת מבטי, במקרה ששפר מזלכם ויש לכם ארגון שעובד בצורה סדירה בסקראם, מנהל מוצר שיוצר תהליך איסוף וכתיבת סיפורי משתמש כתובים היטב, וסקראם מסטר שמקפיד להגן על הצוות ולייצר שגרת עבודה מנוהלת היטב – מבחינה זו הסקראם הוא ללא עוררין – חבר.
במידה ולא שפר עליכם מזלכם ולא כך הוא המקרה, העדר דרישות מוגדרות שיש צורך להשתמש בהם בהמשך והסבירות הגבוהה לחוסר הוודאות – יהפכו את הסקראם לאויב. תחושת הפגיעות הזאת ושינוי באופן ביצוע הדברים “תוך כדי תנועה” עלולים לגרום מועקה גדולה לאדם עם אספרגר וכן לגרום לו למתח.
מצד שני, למרבה המזל, יותר פעמים מאשר לא, קבוצות מונות סוגים שונים של אנשים – מאנשים חברותיים לאנשים מופנמים כך שבדרך כלל הם יכולים להסתדר ביניהם בכל מצב. חברי הצוות המוחצנים מתמודדים עם משימות שמערבות אינטראקציה עם אנשים אחרים ואילו אנשים עם אספרגר מתמודדים עם משימות עצמאיות.
למען האמת, הסקראם קשור באפשרות לבצע שינוי לעיתים קרובות במהלך הפרוייקט, עם זאת מדובר בשינוי מאורגן כיוון שהשינוי לקראת ההרצה, יחסית מוכן למועד הספרינט המאורגן ואולי אפילו מוזכר בישיבת התמיכה הנוגעת לרשימת הדרישות הממוינות. וזה מקל על אנשים הזקוקים לזמן מה על מנת “להרגיל את עצמם” לקראת השינוי.
אז, אני, לשם שינוי, סמוכה ובטוחה, סקראם יכול להיות חבר לאנשים עם אספרגר.
ביבליוגרפיה
- ב. (2011, 20 יוני). אוחזר ב- 26 ליולי,2019 מתוך
- https://scrumplus.blogspot.com/2011/06/agile-manifesto-aspergers-syndrome-high.html
- (אין תאריך) אוחזר מ ב26 ליולי, 2019 מתוך
agile4autism: https://www.agile4autism.com/ - אוברים,ב. (2015, 22 אוקטובר) ORG. אוחזר ב-26 ליולי,2019 מתוך
https://www.scrum.org/resources/blog/scrum-aspergers-friend-or-foe
